ניר הלפרין
8 דקות קריאה
״נהניתי, צחקתי, ובעיקר חייכתי. שווה קריאה! ״ יניב צ׳רפס, Intel
להיות מנהל מוצר ב-Yotpo
על חלקת אלוהים קטנה בעדר דוהר
להכיר את העדר
״אני עוזב.״
כך התחילה שיחת אחד-על-אחד עם המנהל החדש שלי, סוף שבוע שלישי בתפקיד. עדיין עסוק בלהכיר מאות פרצופים, חיבור שמות לתפקידים, וספיד-דייטינג עם קו המוצר שאני אמור להוביל, כל אלו הונחו בצד לרגע בזמן שה-VP Product שגייס אותי - בחור נפלא עם אחלה ראש על הכתפיים - נתן לי טפיחה קטנה, חיוך, לחיצת יד, ושלח אותי להתמודד עם אתגר גדול במיוחד של כניסה לתפקיד.
אני יוצא מחדר הישיבות למסדרון- מנהלי הלקוחות, support, מפתחים, מרקטינג, אנליסטים, מעצבים, IT - כולם היו שם מתרוצצים סביב במרץ, מנסים להשיג עוד מטרה קטנה משק המטרות של היום. לרגע הם נראו לי כמו עדר-בר הדוהר לו בטירוף ובלי מעצורים. אני זוכר את המחשבה שעברה בי אותו הרגע - איך אני משתחל פנימה לתוך העדר הרץ מבלי שאני משחזר סצנות קורעות לב מימי סימבה ומלך האריות.
התמונה הזו הפכה עם הזמן לסיפור חיי כמנהל מוצר ביוטפו. ההתרוצצות בין ישיבות רבות עם בעלי התפקידים הפכו למרכז היום שלי והיכולת לנווט את קו המוצר בעזרת הכוח האדיר הנמצא בכל אחד מחלקי העדר הייתה כנראה האתגר הקשה והמלמד ביותר בתפקיד ניהול המוצר בחברה. זה, ואולי גם להבין ממעצב קנאי במיוחד את ההבדל המהותי של ורוד פוקסיה מורוד רגיל, איתו חייתי בצניעות ובשלום כל חיי.
Justification
בתור מנהלי מוצר אנחנו חייבים להיות קולבורטיבים. People person זו מילה יפה גם כן. זה לא עובד אחרת. אנחנו צריכים לג׳נגל בין הפיתוח למעצבים, למכירות,ל- support, ל-Customer-success, ולעיתים הרשימה עוד ארוכה יותר בהתאם לסוג המוצר. אנחנו צריכים לרתום את כולם לחזון או לפיצ׳ר שתכננו, לשמוע את הפידבק, לנהל דיון אמיתי, ולתת לכל אחד את מקומו להישמע ולהשפיע.
האינטרסים של כל מחלקה שונים ולעיתים מתנגשים אחד בשני, ויחד עם זאת, אין תירוצים, אנחנו צריכים את כולם איתנו בסירה. נוסיף מעט מלח-פלפל בכך ש- PRODUCT לעיתים נראה כנחלת הכלל- כולם יודעים, כולם מבינים, כולם מסוגלים להשיט את הספינה- ונקבל אתגר מרכזי ומוכר בעולמו של מנהל המוצר - Justification - היכולת לגרום לכולם להבין ולהסכים עם הדרך שבחרת ללכת.
חשיבות השיתוף היא גדולה, על כך אין ויכוח. אנשי המכירות יכולים להציף בדיוק את הכאב שגורם להם להפסיד מכירה, Customer-success הם האנשים שמתמודדים עם הלקוחות יום-יום ולכן יודעים הכי טוב את הדברים החשובים ביותר ללקוחות בכל רגע נתון, הפיתוח יכול להעלות מכשולים בטרם תצאו לדרך ואפשר להמשיך ולפרט עבור כל מחלקה. רוצה לאמר כי יש סיבה טובה למה מנהל מוצר צריך להצדיק את הכיוון שבחר בפני החבר׳ה האלו- הם יודעים טוב, ולעיתים טוב יותר חלקים מסוימים במוצר.
ה-Justification היא מילה מאתגרת וחיובית בבסיסה, מחייבת ממנהל מוצר לפתח תכונות אופי של פתיחות, גמישות ועבודת צוות רחבה שכאשר הן חסרות, הדרך לכישלון הוא מהיר. ״כשמועמד לניהול מוצר מגיע אלינו לראיון ולא מבין את חשיבות ה-Justification בחיי היום-יום העתידיים שלו בחברה,״, הסביר לי המנהל באחת השיחות הראשונות שלנו,״ זו חתיכת נורה אדומה (״מה אתה פחות אוהב בתפקיד?״, ״לשכנע את כולם בכיוון שחשבתי״).
אבל אל לנו להתבלבל, המרדף אחר ה- Justification אוחז בידו חרב פיפיות לא קטנה. הרצון שלנו להצדיק את הדרך בפני בעלי התפקידים האחרים יכול לגרום לנו לעיתים לסטות מעט מהכיוון- אנחנו נשנה את תרשים הזרימה של הFeature שיהיה נוח ויעיל יותר עבור המפתחים, נעלים דברים מהמסך בשביל לשמור את המראה הנקי אחריו רודפים בקנאות המעצבים, ובשביל-Customer-success נוריד חצי ממטרות הפיצ׳ר על מנת שנצליח לשחרר אותו חודש מוקדם יותר כי כבר ״נמאס להם מהכאב ראש הזה״ והם ״רוצים כבר את הפתרון באוויר!״
וכולם צודקים. ללא גרם של ציניות.
אז איך מתמודדים עם משיכת החבל המתישה הזו לכל הכיוונים?
פתרון קסם?…
לא. כל סיטואציה והעולם שלה- האנשים, הטיימינג, הדחיפות, הפוליטיקה, המקרנה, גם זה יעבור. ובכל זאת, ישנו קו מנחה שעובר בכולן, מסמן לו בזהירות את הדרך הנכונה להצלחה בין האבק, הרעש והטירוף של העדר.
.png)
חלקת אלוהים קטנה
אז מה מביא איתו מנהל המוצר לשולחן עם כל שאר בעלי התפקידים? מהי אותה חלקת אלוהים קטנה המקנה לו את היכולת לנווט את המוצר בצורה טובה יותר לעומת המפתח, המעצב או איש המרקטינג?
חוט.
מעליב, אני יודע.
למרות שעכבישים עושים על זה קריירה.
מנהל המוצר מחזיק בידיו את חוט השני העובר בין כלל בעלי התפקידים ומחבר אותם יחד תחת המטרייה הורודה והלא-פוקסיונית של ניהול המוצר. הוא זה המכיר את כלל הרצונות, האינטרסים, השאיפות והחזון למוצר שמחזיק כל אחד מהם בעולם התוכן שלו. אבל אלו לא רק הדברים הגדולים והבומבסטים שחשובים, דווקא הקטנות- אותן בעיות, הגבלות לא צפויות, חסרונות והאתגרים שמחזיק כל אחד מהם - אלו העולים בשיחה פשוטה של 1x1 - הם לעיתים בעלי הערך האמיתי והמשמעותי ביותר בניווט העדר.
אוחז בחוט השני, מנהל המוצר עומל ואוסף את הדרישות, ההגבלות, והמשימות של כלל בעלי התפקידים ומשחיל אותן כחרוזים צבעוניים עליו. אותם חרוזים לא נאספים מ- small talks רנדומלים עם בעלי התפקידים במסדרונות החברה, אלא בישיבות קבועות ועקביות המעוגנות בלו״ז שמטרתן היא אחת- להכיר, להבין ולהשחיל אותם לחוט. לבסוף, יהיה על מנהל המוצר לדעת לתעדף את החרוזים ללא אפלייה של צבע, גודל או מי העניק את החרוז, אלא על ידי דבר אחד בלבד - הערך הגדול ביותר למשתמש.
אבל למה חוט השני נמצא רק בידיו של מנהל המוצר? מדוע לא יהיה נכון יותר כי כל בעלי התפקידים יכירו את שלל החרוזים בכל רגע נתון? האם לא חשוב כי המעצב יכיר כי אחד המפתחים יוצא לחופשה בקרוב, שהאנליסטית תבין כי הקופירייטרית נמצאת ב-overdose של עבודה, או קיים לחץ כבד על מנהלי הלקוחות לשחרר את ה-Feature כי יש לקוח משמעותי עם חידוש חוזה מעבר לפינה?
טריקי.
ההגיון הפשוט אומר שכן, ברור, שכולם ידעו הכל וכל הזמן -מינימום אי ודאות, מקסימום שיתוף. אבל המציאות היומ-יומית מלמדת אחרת. אולי טוב הדבר כי חוט השני יהיה נחלת מנהל המוצר בלבד.
נשמע מפוצץ?
אז בוא נרד רגע לקרקע. מנהלי מוצר הם לא העם הנבחר ושום משרד לא יחצה לשניים כשיגיעו אליו עם הקפה בבוקר. חוט השני מוענק למנהל המוצר מתוך הגדרת תפקיד ברורה. הוא לא מצופה לדעת לפתח את הכינור או לעצב את הצ׳לו בצורה הכי טובה במקהלה, אלא לדעת לגרום להם לנגן יחד בצורה שתנעים לקהל בצורה המקסימלית.
סיבה נוספת ומעניינת למונופול על החוט - שזו גם אחלה כותרת לפרק בהישרדות- למדתי מקולגה בשיחה פשוטה במרפסת המשרד.
״בסוף, בתור מנהל מוצר האינטרס שלך הוא כי למעצב יהיה את כל החופש על מנת לכבוש את העולם בעיצוב ה-Feature. הוא לא צריך לדעת על כל ההסתעפויות עם שאר בעלי התפקידים האחרים שאתה מתמודד איתן. זה שלך לפתור. יותר מזה, אם ידע מכך, זה יהיה רעש מיותר עבורו שיכול להסית אותו מניסיון כיבוש העולם יותר לכיוון בנימינה. זוהי חלקת האלוהים הקטנה שלנו בתור מנהלי מוצר - אותו הקשר ההדוק לבעלי התפקידים האחרים. ואולי בדיוק בגלל זה קבלת ההחלטות שלנו היא הכי מבוססת ומאוזנת, ומעל הכל, השלמה ביותר מבין כל בעלי התפקידים האחרים שמניעים את המוצר.״
יוטפו נשענת על עבודת צוות חזקה מאוד של בעלי תפקידים בדחיפת המוצר שלה קדימה. כולם משמעותיים, כולם רוצים ויודעים איך לתרום, ובעיקר עושים את העבודה בעולם התוכן שלהם לעילא ועילא. כל אלו הופכים את משימת מנהל המוצר בחברה לפחות הנפת בד אדום בשביל להעיר את העדר ולגרום לו לרוץ, ויותר לכיוון ניווט העדר בעדינות תוך התחשבות תמידית לא לאבד אף דעה בדרך. כי גם ביוטפו לא אוהבים סצינות שוברות לב של דמויות מוערכות הנרמסות על ידי העדר.
